.png)
אני יכולה להגיד שכמעט כל הורה שהתחיל אצלי ייעוץ שינה, אמר לי באיזה שהוא שלב, שהוא סקפטי לגבי כך שאכן השינוי יגיע והתינוק שלו יידע להירדם לבד.
מבחינתו זה חלום.
אני מאמינה שגם כל מי שלא התחיל ייעוץ שינה היה סקפטי אבל נתן לסקפטיות לעשות את ההחלטה בשבילו ולא לקח את התהליך, שהיה עשוי להביא שיפור משמעותי לשינה בבית שלו.
אחד הדברים שאנשים סקפטיים אומרים זה "אם אני לא מאמין שזה אפשרי ושזה יעזור, למה גם לזרוק על זה כסף?"...תכלס נכון. אני רוצה היום לדבר על סקפטיות ועל למה ההורים סקפטיים?
נתחיל בזה שהם לא מאמינים ש:
התינוק יכול להירדם בלי העזרה שלהם. מבחינתם הוא קטן וזקוק לעזרה שלהם, זה המצב בשטח ואין דרך שזה ישתנה.
זה התפקיד שלהם כהורים, לעזור לו להירדם או להרדים אותו, הוא הרי תינוק ומי מצפה מתינוק שיעשה דברים לבד.
לרצות שהוא יירדם לבד זה כל כך אנוכי מבחינתם כי הם חושבים על עצמם ולא על הצרכים של התינוק.
שזה קצת "בגידה" בתפקיד ההורי, כשהם נותנים לו להתמודד לבד עם הקושי, הרי ההורה אמור לגונן עליו ולמלא את כל הצרכים שלו.
אם משהו ממה שכתבתי למעלה גם עובר בראש שלך, אז עכשיו יש לי שאלה אליך?
האם להכין את התינוק שלך להיות עצמאי זה באמת משהו לא סביר?
אני מזמינה אותך לסקור איתי ביחד את התהליך שהוא עובר בשנה הראשונה לחיים שלו.
בשנה הזו הוא הופך מתינוק שתלוי בך לכל דבר לתינוק עד למצב שבו הוא יכול אפילו ללכת לבד. והוא מגיע לשם אחרי שהוא עובר את כל אבני הדרך מהתהפכות לזחילה, ישיבה ועמידה.
הוא מקשקש לבד מכניס צעצועים לפה מוחא כפיים ומחייך אליך ויותר מהכל הוא יוצר גאווה בלב ההורי, על כל צעד שהוא עושה.
אז מה שונה תהליך ההירדמות והאכילה מכל אבני הדרך שמניתי למעלה, שהופכים אותו יותר ויותר לעצמאי?
למה יש צורך להמשיך להרדים אותו על הידיים, בהנקה או בנענוע של העגלה או להמשיך להאכיל אותו בכפית?
אני מבינה לחלוטין את הרגשות המורכבים שעולים, כשמדובר בלשלוח את התינוק להירדם עצמאית.
זה טבעי לחלוטין להרגיש סקפטיות, חשש ואפילו אשמה.
בואו נתמודד עם הרגשות האלה יחד ונבחן אותם בלי שיפוטיות:
פחד מכישלון: רבים מההורים חוששים שאם ינסו ללמד את התינוק להירדם לבד ויכשלו, זה יפגע בביטחון העצמי שלהם כהורים.
חשש מביקורת: לפעמים הם מפחדים ממה שאחרים יחשבו או יגידו עליהם אם ילמדו את התינוק להירדם לבד כשהיום כולם מדברים על התיאוריה ההתקשרותית ולכך שהוא זקוק להורים שלו גם בלילה.
קושי לשנות הרגלים: כשרגילים לשיטה מסוימת או לעשות משהו בדרך מסוימת שמגיעה באופן טבעי, קשה לדמיין מציאות אחרת.
חשוב להבין שלימוד הרדמה עצמאית הוא לא 'להתעלם' מהתינוק או לא לספק את צרכיו, ההיפך הוא הנכון .. זה לתת לו כלים להתמודד עם העולם, בדיוק כמו שקורה באופן טבעי בתחומים אחרים.
כשמלמדים תינוק להירדם לבד:
• מחזקים את הביטחון העצמי שלו והרגשת המסוגלות
• מפתחים את היכולת שלו להירגע בכוחות עצמו
• והכי חשוב ומשמעותי להתפתחות שלו מאפשרים לו שינה איכותית יותר
חשוב לי להדגיש שזה לא תהליך שאני ממליצה לעשות לבד. כיועצת שינה, התפקיד שלי הוא לא רק להעניק כלים מעשיים, אלא גם לתמוך רגשית לאורך כל הדרך.
ויותר מזה חשוב להבין שהסקפטיות היא חלק טבעי מהתהליך, היא מגיעה ממקום של אהבה ודאגה לתינוק, אבל חבל לתת לה לעצור אותך מלנסות.
כל תינוק יכול ללמוד להירדם לבד, בקצב שלו ובדרך המתאימה לו. זה לא קורה ביום אחד, אבל עם סבלנות, עקביות ותמיכה מקצועית, זה אפשרי.
אז אם גם לך עולים ספקות לגבי התהליך, זה בסדר. ממליצה לקחת נשימה עמוקה, ולהקשיב לחששות שעולים, לתת להם מקום אבל גם לא לעצור אותך. צעד אחר צעד, נוכל לעזור לתינוק שלך להגיע לשינה טובה יותר, ולך להגיע לשקט נפשי.
חשוב לזכור, כשמלמדים את התינוק מיומנות חדשה, זו ממש לא 'בגידה' בתפקיד ההורי שלך - להיפך זו הדרך למלא אותו בצורה הטובה ביותר. זו הדרך להעניק לתינוק שלך מתנה שתלווה אותו כל חייו - היכולת לנוח ולהתחדש באופן עצמאי מה שמוביל להתפתחות מיטבית.
אז קדימה, אני מזמינה אותך לתת לעצמך הזדמנות. ומאמינה שהתוצאות יפתיעו אותך!"
Comentarios